#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מהו הביאור ""אשר יצר את האדם בחכמה""?"	"1) הב""י פירש בסתימת הטור שבריאת האדם דבר ברור שחכמה נפלאה היא<br>2) רש""י פי' דרומז על הנקבים שבגוף ורוח משתמרת בתוכו (וכן פירש רש""י ב""מפליא לעשות"")<br>3) תוס' פרשו שהקב""ה התקין מזונותיו של אדם ואח""כ בראו<br>4) המהרש""א (הובא בערוה""ש סעי' ב') פירש שאדם יש בו חכמה, ושייך לעשיית צרכיו דהבהמה אין לה בושה ומטלת רעי בפני כל<br>5) הלבוש פי' שיש ד' כחות, מושך ומחזיק ומעכל ודוחה (הובא בפמ""ג א""א ס""ק ד', ערוה""ש סעי' ב') "	סימן ו סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	באר הנוסח חללים או חלולים?	"הגמ' ברכות (ס' ע""ב) גרס חללים אבל הטור גורס חלולים [וחלולים חלולים בגימטריא רמ""ח], וביאר הב""י דלשון ""וברא בו"" שייך על דבר שיש בו ממש ולא אחללים, והדרכ""מ פי' דלשון חללים הוא לשון הריגה או חללים מכהונה, והט""ז (ס""ק א') פי' בדעת הטור דנקט חלולים להראות דקאי על נקב הפה בשעת הלידה ואינו דבר בפנ""ע, ובא לפרש השינוי בין במעי אמו לאחר כך"	סימן ו סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הכפל לשון נקבים נקבים חלולים חלולים?	"1) ביאר הב""י משום דיש נקבים וחלולים טובא בגוף<br>2) הט""ז (ס""ק א') ביאר ע""פ דרכו אחד נגד מה שהוא נקוב במעי אמו, והשני נגד מה שהוא נקוב אח""כ, וה""ה בחלולים"	סימן ו סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מהו הלשון ""לפני כסא כבודך""?"	"לומר שאפי' ממקום גבוה הקב""ה משגיח על דברים שפלים כאלה (סדור תפילת יוסף בשם אבני אליהו)"	סימן ו סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם גורסים שאם יפתח תחילה או שאם יסתם?	"רש""י, הרי""ף, והרא""ש גורסים שאם יפתח תחילה [ולפי""ז קאי אמאי דסליק מיניה], והרמב""ם גורס שאם יסתם תחילה (גר""א, מ""ב ס""ק ב') {וק""ק למה השו""ע סתם כהרמב""ם כנגד הרי""ף והרא""ש}"	סימן ו סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מהו הנקודה ב""אי אפשר""?"	"הבאה""ט (ס""ק ב') כתב בצירי, והשע""ת (ס""ק ב') מיישב הגירסא בחיריק שג""כ כוונתו כמו אין (מ""ב ס""ק ד')"	סימן ו סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מהו הביאור ב""אי אפשר להתקיים אפי' שעה אחת""?"	"1) המהר""ם לא גרס ""אפי' שעה אחת"", וכן משמע מאגודה דכתב דיש מ""ג תיבות באשר יצר [ובכתבים איתא מ""ה תיבות] (מג""א ס""ק ב', גר""א ס""ק ז', מ""ב ס""ק ג')<br>2) כתב הב""י שהטור מקיים הגרסא ""אפי' שעה אחת"" [וע""ע בחדושי הגהות ממהרל""ח דס""ל דהטור ל""ג ""אפי' שעה אחת""], ובי' הב""י דה""ק בשעת הלידה אם יסתם הפה לא יכול להתקיים אפי' שעה אחת {וכ""ת עדיין יכול לנשום דרך החוטם י""ל דתינוק אינו נושם דרך חוטם א""נ פה ר""ל הקנה}, ולפי""ז נמצא ד""אם יסתם אחד מהם"" לא קאי על כל הנקבים אלא על הפה משא""כ ""אם יפתח אחד מהם"" קאי על כל החלולים [והקשה הב""י עליו א""כ מהו השייכות ""שאם יסתם אחד מהם"" כאן בשעת עשיית צרכיו]<br>3) הב""י מעצמו ביאר שאם יסתם אחד מנקבים או יפתח אחד מהחלולים יותר מגבולם אז א""א להתקיים [והוי מענין עשיית צרכיו דיש בנקבים פי האמה ופי טבעת ויש בחלולים המעיים, ועוד מצי לפרש ""שאם יפתח אחד מהם"" על הנקבים יותר מגבולם נמי ימות]<br>4) הט""ז (ס""ק א') ביאר ע""פ דרכו דקאי אשעת לידה [ודומה למהלך דב""י בדעת הטור אלא דחלוק בפירוש חלולים], ושייך לזמן עשיית צרכיו דבעשיית צרכיו הוא ע""י מציאת הנקבים דומיא דשעת לידה דהחלולים נעשים נקבים."	סימן ו סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם אומרים רופא חולי כל בשר?	"פשטות הגמ' משמע שאין אומרים ""חולי"" דמשמע דכל העולם הוו חולים (וכן נקט הב""ח, של""ה, ומטה משה), אכן הט""ז (ס""ק ג') מיישב הרא""ש דגורס ""חולי"" ופירש דכשאומר רופא חולי כל בשר, החולי קאי על הפסולת שבגוף וה""ק שלא יתעפש הפסולת שהוא החולי רק הקב""ה מבטלהו, והט""ז מסיים דשני הנוסחאות הן נכונות (מ""ב ס""ק ה')"	סימן ו סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מהו ""הרופא כל בשר""?"	"פי' הב""י בשם האבודרהם הם הנקבים להוציא פסולת מאכלו דאם יתעפש בבטן ימות והוצאתו היא רפואה {וכעין זה פירש רש""י ברכות (ס' ע""ב)}"	סימן ו סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מהו ""ומפליא לעשות""?"	"1) הטור פי' משום דאדם דומה לנאד מלא רוח ומלא נקבים ואפ""ה רוחו משתמרת בתוכו (וכ""כ רש""י)<br>2) הב""י הביא האבודרהם שבורר הקב""ה טוב המאכל ודוחה הפסולת<br>3) הדרכ""מ פי' שדבר רוחני מן העליונים יכולה להתקיים בדבר גשמי בגוף האדם [והמג""א (ס""ק ד', הובא במ""ב ס""ק ו') הביא שהנשמה נהנית מרוחנית המאכל והגוף נהנה מגשמית המאכל, ומכח זה קשורים זה בזה ע""י המאכל, ומש""ה שייך לעשיית צרכיו (ערוה""ש סעי' ה')], ומסיים הדרכ""מ דמש""ה תקנו מיד אח""כ לומר אלקי נשמה"	סימן ו סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה האריכו המפרשים בפירוש אשר יצר?	"פי' הערוה""ש (סעי' א') דחז""ל רצו לתקן ברכה על עשיית צרכיו בדרך כבוד ומש""ה תקנו הברכה על יצירתו של האדם ומתוכה מבואר ענין הנקיות בהסתר פנים, ולפיכך ביארו הפוסקים הרמזים בתוך הברכה לעשיית צרכיו"	סימן ו סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מהו פשט בהמנהג לברך ענט""י בביהכ""נ?"	"הב""י הביא המנהג מכלבו בשם הר""ם וסמ""ק, והקשו מהר""י אבוהב ומהרי""ל איך יתכן לברך ברכת המצות דענט""י אחר הפסק גדול, ותי' מהר""י אבוהב שמאחר ששאר ברכות השחר אומרים בביהכ""נ יכול לחבר גם ברכת ענט""י עמם שאין לחלק ביניהם {ועדיין צ""ב}, והמהרי""ל תי' דכך תקנו להוציא העמי הארץ אע""פ דלפעמים ליכא עם הארץ בביהכ""נ מ""מ לא חילקו. "	סימן ו סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"למעשה מתי יברך ענט""י 1) אם יטנף ידיו עוד הפעם קודם תפילה 2) אם לא יטנף ידיו עוד?"	"1) משע""ת (סי' ד' ס""ק ה') משמע דצריך לברך על נטילת ידים מיד ולא לאחר זמן, אבל החיי""א ס""ל דצריך לברך סמוך לתפילה, והכריע המ""ב (ס""ק ט') דלתכחילה טוב יותר לעשות כהחיי""א אבל העושה כשע""ת יש לו על מי לסמוך, ועי' ביה""ל לעיל (סי' ד' סעי' א') {ולענ""ד צ""ב אם השע""ת מיירי כשיודע שיטנף את ידיו, ויותר מסתבר לומר דהשע""ת מיירי מן הסתם אבל אם הוא חושש שיטנף את ידיו מודה להחיי""א דלא יברך אלא סמוך לתפילה} 2) צריך לברך מיד [וממ""ב לעיל (סי' ד' ס""ק ל""ג) משמע דאינו יכול לברך לאחר זמן {וצ""ב מהו השיעור הפסק, ומשמע מדרכ""מ (ס""ק ד') דהנחת טלית ותפילין חשיב הפסק, ומ""מ הליכה לביהכ""נ אינו הפסק}, אבל לעולם יש עצה לטנף את ידיו ואז יכול לברך]"	סימן ו סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"אם כבר בירך ברכת השחר בבית, האם יכול לברך עוד פעם בביהכ""נ?"	"העמק הברכה כתב שיש תקנת קדמונים לברך בביהכ""נ (וכעין זה בט""ז ס""ק ה'), אכן המג""א (ס""ק ז') השיג עליו שאינו תקנת קדמונים אלא בנימין זאב תקנו והרבה חולקים עליו, ואינו דומה לחזרת הש""ץ דהיה תקנת קדמונים, וכן פסק המ""ב (ס""ק י') דאין לברך עוד פעם. אולם, אי איכא אחד בביהכ""נ דעדיין לא בירך יכול להוציאו בהברכות [ואפי' אם הוא בקי אם יש עשרה בביהכ""נ (מ""ב ס""ק י""ד)] {ונראה לפי""ז בשבועות בבקר אם אחד ישן אבל אינו רוצה לברך ברבים יש עצה שאחר שהיה ער כל הלילה יכול לברך בקול רם להוציא הציבור שגם מוציא איש זה שישן, אכן יש לדון ממ""ב לקמן (סי' ח' ס""ק י""ד ושעה""צ שם ס""ק כ""א) דמשמע דלכתחילה עדיף שהוא עצמו יברך, וכן מצינו בשעה""צ לקמן (סי' תקפ""ה ס""ק כ""ד) בשם הט""ז (שם ס""ק ג')}"	סימן ו סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"היוצא מביתו לביהכ""נ, מה יאמר קודם שיתפלל?"	"מסיק השע""ת (ס""ק ד') דע""פ קבלה יאמר רק פסוק שמע ישראל וגו' ולא ברוך שם וכו' {וקצת משמע דיכול לצאת בק""ש שאומרים קודם קרבנות, וכמו שמשמע מהטור סי' מ""ו, דרק הוסיף ברוך שם וכו' אם חושש שיעבור זמן ק""ש}"	סימן ו סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מתי יאמר תהלים בשחר?	"קודם שחרית (לבוש, מג""א ס""ק ו', מ""ב ס""ק ח') [כדי לבטל המקטרגים, וגם משום שהוא שבח המקום (מחה""ש)], אולם המחה""ש הביא מתשובת בית יעקב (סי' קכ""ז) דיחיד יאמר תהלים לאחר תפילה והביא מהאריז""ל דיש השפעה דיורדת ע""י תפילה בציבור וכל העסק שאדם עוסק בביהכ""נ אחר התפילה קודם שיצא היא נכללת תוך אותה ההשפעה ועולה עמו, והביא ראיה מתוס' ברכות ז' ע""א, ע""ש."	סימן ו סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"המשכימים לומר סליחות, מתי אומרים 1) ברכת ענט""י 2) ברכת התורה?"	"1) צריכים לברך מיד או יטנף ידם ויברכו סמוך לתפילה 2) עדיף לברך תחילה אבל יכולים לברך אח""כ דאומרים הפסוקים בדרך תפילה (ט""ז ס""ק ה', מ""ב ס""ק י""א)"	סימן ו סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה יאמר כשנכנס לבית הכנסת?	"מה טובו (דרכ""מ ס""ק ג'), וכ""כ הערוה""ש לקמן (סי' מ""ו סעי' ט""ז) [ואינו מוזכר במ""ב]"	סימן ו סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם אלקי נשמה צריכה להיות סמוכה לאשר יצר?	"הטור הביא שיטה דצריך להיות סמוכה {ופשוט דאינה לעיכובא}, אבל העיקר שיטה הוי דהיא ברכת הודאה ומש""ה אינה פותחת בברוך (תוס' ברכות דף י""ד ודף מ""ז, ותוס' פסחים דף ק""ד), וכן פסק הב""י. אולם, הגר""א (סי' ד' ס""ק ג', סי' מ""ו ס""ק י""ז) והערוה""ש (סעי' ט') סברי דצריך לחוש להרא""ש דמשמע דבעי סמוכה לחברתה. ועוד הבאה""ט החדשות (ס""ק ז') הביא מספר הכוונות שלא יפסיק בין אשר יצר לאלקי נשמה. ועוד, שיטת הב""ח הוי דאפי' למ""ד דלא בעי סמוכה לחברתה מ""מ יש זהירות וחסידות לסמכה לאשר יצר [וס""ל דזהו דעת הרא""ש, ודלא כב""י דס""ל דהרא""ש סבר צריכה להיות סמוכה לחברתה] {ובזה מובן שיטת מהר""ם בתפילת הדרך דצריך להסמיכה לברכה אחרת, דהרי פלא לומר שחז""ל תקנו תפילת הדרך להסמיכה לחברתה אם ליכא הכרח לברך ברכה אחרת, ולפי הב""ח מיושב קצת דאינו חיוב אלא ענין זהירות וחסידות} {ונראה דהב""י דס""ל בסי' ד' דאם לא עשה צרכיו לא יברך אשר יצר לא היה יכול לפרש דאלקי נשמה צריכה להיות סמוכה לחברתה, ולשיטתו פירש כתוס' דהוא ברכת השבח [אלא שהיה יכול לפרש ע""ד הב""ח דהוא ענין זהירות בעלמא]}"	סימן ו סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם צריך לסדר כל ברכת השחר עד גומל חסדים טובים וכו' מיד אחר ברכת ענט""י?"	"העמק הברכה סבר כן, אבל המג""א (ס""ק ח') השיג עליו ממשמעות הגמ'. אמנם, הערוה""ש (סעי' י') כתב דטוב לעשות הכי כדי שיסמוך הברכות לשעת קימה ממטתו כל מה שיוכל."	סימן ו סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"אם לא בירך אלקי נשמה עד אחר שמ""ע, מה הדין?"	"הפר""ח סבר דשוב אינו יכול לברכו דכבר יצא בברכת מחיה מתים, והשיג השע""ת (ס""ק ז') עליו דמחיה מתים קאי על העתיד ואלקי נשמה קאי על ההוה, ותי' הערוה""ש (סעי' י""ב) כיון שהזכיר תחיית המתים העתיד אינו נכון לומר הדבר קטן דבכלל מאתים מנה, ועוד כתב השע""ת דאפי' להפר""ח אם כוון בהדיא לברך אלקי נשמה אחר שמ""ע בודאי יכול לברך, והביה""ל (סי' נ""ב ד""ה ומ""מ) כתב דהמברך אלקי נשמה אחר שמ""ע לא הפסיד והרוצה לצאת מידי ספק יכול לישן מעט ביום ואז יכול לברך {וצ""ב דאם כבר יצא איך מהני לחזור ולישון}. "	סימן ו סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	המשכים באמצע הלילה ודעתו לחזור לישון, מה יברך?	"יברך אלקי נשמה ומעביר שינה [כך גרסי שע""ת (ס""ק ז') ומ""ב (סי' מ""ז ס""ק ל'), וע""ע במחה""ש וערוה""ש (סעי' י""א) דגרסי המפיל] בלא חתימה ושם ומלכות, וכשקם בבקר יברך עוד פעם עם החתימה (מג""א ס""ק ח', מ""ב סי' מ""ז ס""ק ל') [ואם רוצה לומר בפעם ראשון אלקי נשמה עם החתימה ובפעם שני בלא חתימה הרשות בידו (שע""ת שם)], אכן כתב השע""ת (שם) דזהו דוקא אם קם לומר תיקון חצות או ללמוד אבל אם אינו מתעורר לקום א""צ לומר כלום"	סימן ו סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם קם קודם חצות הלילה?	"כתב הערוה""ש (סעי' י""א) דאין לברך אלקי נשמה או ברכת התורה וענט""י, אכן במ""ב לקמן (סי' מ""ז ס""ק כ""ח, ביה""ל שם ד""ה המשכים) מבואר דמברכין אפי' בתחילת הלילה "	סימן ו סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה היה המנהג בעניית אמן בברכת השחר?	"כל אחד היה מברך ואחרים היו עונים אמן להשלים צ' אמנים, ולא כוונו לצאת ממנו (מג""א ס""ק ט', מ""ב ס""ק י""ג)"	סימן ו סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם הוא מנהג טוב?	"השע""ת (ס""ק ו') הביא שיש מפקפקים על מנהג זה שיבואו לידי חשש ברכות לבטלה דשמא כבר יצאו מחבירו, אבל התשובה מאהבה (ח""ב סי' רי""ב) כתב שמותר לגמרי כיון שאינו מוציא חבירו, והפמ""ג (א""א ס""ק ט') כתב דרק הש""ץ יברך בקול רם דהמנהג היה דרק הזקנים היו מברכים ועכשיו בעוה""ר כל נער לובש עצמו באצטלא של זקן, והמ""ב (ס""ק י""ג) כתב שכל אחד יעשה כפי מנהגו [ונוהגין שרק הש""ץ אומר הברכות בקול רם, אבל מתחילין מהנותן לשכוי בינה דכבר בירך שאר הברכות בביתו (ערוה""ש סעי' ז')]. [וחידש הערוה""ש (סעי' י""ג) דנראה לו דכיון דברכות אלו אינם אלא ברכות השבח א""צ כוונה לצאת אלא יוצא ממילא בעניית אמן, וממילא צריך להקפיד לברכם קודם הש""ץ א""נ יאמר ברוך הוא וברוך שמו כדי שיהיה הפסק {ועי' במ""ב לקמן (סי' קכ""ד ס""ק כ""א) דס""ל דבדיעבד אינו הפסק}, ויש להוסיף שהב""י לקמן (סי' תקפ""ט) הביא שיטת הרא""ה דלא מהני היפך כוונה]"	סימן ו סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אם יש הרבה אנשים עושים מצוה בבת אחת, מתי אמרינן דאחד יברך לכולם?	"כתב השע""ת (ס""ק ו') בשם המבי""ט ותבואות שור דאם אין הכל מוזמנים יחד או איכא טרדא (כגון הנחת טלית ותפילין, ספירה, ברכת כהנים) כל אחד יברך לעצמו, ואפי' בשחיטה היכא דהכל מוזמנים אפ""ה איכא טרדא, אבל בברכת השחר לכאורה ראוי שאחד יברך לכולם אמנם יש שיטת הלבוש דס""ל דבעי מנין להוציא בקי בברכת השחר, ועי' מש""כ לקמן (סי' ח' סעי' ה') בשם הגר""ז."	סימן ו סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם יכול להוציא אחרים?	"אם רוצה להוציא בקי בעי עשרה, אבל להוציא מי שאינו בקי א""צ עשרה (לבוש, פמ""ג א""א ס""ק י', מ""ב ס""ק י""ד) {וצ""ע ממ""ב לקמן (ריש סימן קכ""ד וסי' תקצ""ד) דמשמע דס""ל כהרי""ץ גיאות דס""ל דלהוציא שאינו בקי בשמנה עשרה בעי עשרה, וכ""ת דאשר יצר אינו כתפילה א""כ אפי' לבקי לא יהא צריך עשרה. וי""ל ע""פ החזו""א (או""ח סי' י""ט ס""ק ב') דכתב דהא דאמרינן דצריך עשרה להוציא שאינו בקי בשמנה עשרה היינו דוקא אם כבר התפלל הש""ץ אבל אם לא התפלל עדיין יכול להוציא שאינו בקי אפי' ביחידות, וא""כ י""ל דברכת אשר יצר דינה כשמנה עשרה ומ""מ כיון שהוא מברך לעצמו ה""ה דיכול להוציא שאינו בקי אפי' בלא עשרה (עם ר""י באק), ובאמת מצינו מח' בין המג""א ופר""ח בסברא זו דלקמן (סי' תכ""ב סעי' ב' ביה""ל ד""כה הלל) מצינו רבינו ירוחם דכתב דמי שכבר יצא מצות הלל אינו יכול לקרות לבקי אלא אם הוא עונה הללוקה, והמג""א כתב דה""ה מי שעדיין לא יצא מצות הלל ג""כ יכול לקרות לבקי והוא צריך לענות הללוקה אבל הפר""ח ס""ל דאם הקורא עדיין לא יצא אז א""צ הבקי לענות הללוקה}"	סימן ו סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"עי' שע""ת (סס""ק ז') הרבה דברים בנוסח אלקי נשמה [כגון להפסיק בין תיבת אלקי לתיבת נשמה]"		סימן ו סעיף ד		
